כתבה זו מיועדת בעיקר לנכשלים בציון 55 בבחינות רשות ניירות ערך.
כמה דגשים חשובים:
- ניתן להגיש ערעור תוך 30 יום מיום פרסום הציונים (עד ה- 21/01/2020).
- רק תלמיד שניגש לבחינה ונכשל יכול להגיש ערעור.
- רק תלמיד שטעה בשאלה יכול להגיש ערעור על אותה שאלה.
- ניתן להגיש בו זמנית ערעור על מספר שאלות.
- עלות ערעור היא כעלות בחינה.
- התשובות לערעור מתקבלות לרוב כחודש לאחר הגשתו. התשובה ניתנת למי שהגיש את הערעור.
- במידה והערעור מתקבל, הסכום ששולם יוחזר והנקודות ינתנו לכל מי שטעה באותה שאלה - גם אם לא הגיש את הערעור.
- במידה והערעור נדחה... הכסף לא יושב ולא ניתן לערער בשנית.
מאחר וקבלת ערעור תקפה לכל הטועים באותה שאלה (גם אם לא הגישו ערעור) אנו ממליצים להתארגן בקבוצות, כך שאחד יגיש וכולם יתחלקו בכסף.
ראשית, על מנת לבדוק אם המלצות הערעור רלוונטיות לכם, יש להצטייד בבחינה שפורסמה על ידי הרשות ובטופס הבחינה שלכם.
מצ"ב קישור למאגר הבחינות של הרשות לניירות ערך - ממנו ניתן להוריד את הבחינות שפורסמו על ידי הרשות לניירות ערך והתשובות הרשמיות מטעמה (אלו הן גירסאות מאסטר).
שנית, באתר מח 10 יש להכנס לאיזור האישי ובו תמצאו את גליון התשובות ואת סריקת טופס הבחינה שלכם (אם הם לא נמצאים יש ליצור קשר ולבקש שיעלו אותם לאיזור האישי שלכם).
שימו לב! בכל המלצה לערעור, מספר השאלה נקבע לפי המיקום בגרסת המאסטר. עליכם לבדוק את מספר השאלה בגירסת הבחינה שלכם (זו שהורדתם מאתר מח 10), ועליה לערער.
איך מגישים את הערעור?
השלב הראשון הוא התשלום. יש לשלם את אגרת הערעור באמצעות טופס פ003.
לאחר התשלום יש להכנס לאיזור האישי שבאתר 'מח 10', לבחור בטופס 'בקשה לערעור' הנמצא תחת לשונית 'בקשות וטפסים' ובו להזין את תוכן הערעור. אתם מוזמנים לעשות העתקה של המלצת המכללה או לנסח את הערעור במילים שלכם.
בהצלחה!
מכללת אורין שפלטר - השכלה פיננסית.
להלן המלצותינו לשאלות עליהן אנו מאמינים כי ניתן לערער
כמובן שבאפשרותכם לשנות את הניסוח כרצונכם וגם לערער על שאלות עליהן לא המלצנו - לשיקולכם.
מקצועית א'
שאלה 8 (בגירסת המאסטר) - פורסם שהמדד באוקטובר על ב- 0.4%.
באופן כללי, כאשר מדובר על נקודת הזמן שלפני פתיחת המסחר, שער האיגרת נשאר כפי שהוא ותזרים האיגרת הצמודה מתעדכן לפי השינוי במדד שזה עתה פורסם.
בשאלה זו, מאחר והמדד עלה, הרי ההצמדה תביא לעליה בקרן האיגרת ובקופונים המשולמים. בשל כך, בהינתן כי שער האיגרת ללא שינוי, תחול עליה בתשואה לפדיון וירידה במח"מ.
מסיבה זו, אבקש לבחון קבלת תשובה ג' (לפי גירסת המאסטר) לפיה 'בהנחה שהשוק גילם לפני הפרסום עלייה של 0.8% במדד, מח"מ אג"ח צמודות מדד יירד לפני פתיחת יום המסחר הבא.'
בסעיף זה אין כל משמעות למדד אותו גילם השוק בשער האיגרת - נתון זה יהיה משמעותי אחרי פתיחת המסחר ולא לפני.
שאלה 16 (בגירסת המאסטר) - שווי פנימי של אופציה יהיה קרוב יותר לשווי לפי מודל Black&Scholes...
בשאלה זו התבקשנו לענות מתי השווי הפנימי של אופציה יהיה קרוב יותר לשווי האופציה לפי מודל בלא ושולס.
מודל בלאק ושולס מתבסס על נוסחה לתמחור אופציה. התוצאה של המודל היא השווי התיאורטי הכולל של אופציה, שניתן לפרק לערך (שווי) פנימי וערך זמן.
מאחר ו(שווי אופציה = שווי פנימי + ערך זמן), השווי הפנימי יהיה קרוב יותר לשווי האופציה, ככל שהפער בינהם - ערך הזמן - יהיה נמוך יותר. ערך הזמן יהיה נמוך יותר ככל שהאופציה רחוקה מהכסף, כלומר רגישה פחות לשינויים בסטיית התקן.
לראיה, בדיקה במחשבון אופציות באתר ביזפורטל מציגה את התוצאות הבאות עבור אופציית Call על ת"א 35 במחיר מימוש 1700 (ריבית 0.2%, ס.תקן 10%, 67 ימים לפקיעה): עבור מדד 1650 שווי בלאק ושולס הוא 1045 ושווי פנימי 0 (פער 1045), עבור מדד 1680 שווי בלאק ושולס הוא 2022 ושווי פנימי 0 (פער 2022), עבור מדד 1700 שווי בלאק ושולס הוא 2926 ושווי פנימי 0 (פער 2926), עבור מדד 1720 שווי בלאק ושולס הוא 4068 ושווי פנימי 2000 (פער 2068) ועבור מדד 1750 שווי בלאק ושולס הוא 6144 ושווי פנימי 5000 (פער 1144).
ניתן לראות שגם מתמטית ככל שמתקרבים לכסף הפער בין השווי הפנימי והשווי לפי בלאק ושולס גדל, לכן הפער בינהם יהיה קטן יותר ככל שמתרחקים מהכסף, לכל כיוון (בתוך ומחוץ).
מסיבה זו, אבקש לשקול קבלת תשובה ד' (לפי גירסת המאסטר) - רגישה פחות לשינויים בסטיית תקן - כתשובה נכונה.
כלכלה
שאלה 20 (משק סגור בו הממשלה מקטינה את גובה המסים הקבועים ב- 20 מיליון ₪)
בשאלה זו התקבלה תשובה ד' (תוצר שיווי משקל יגדל ב- 60 מיליון) ולדעתי תשובה זו אינה נכונה, ואסביר מדוע.
על פי המודל הקיינסיאני התוצר בשיווי משקל לא יכול לא יכול להיות גבוה מתוצר תעסוקה מלאה. אצטט מספרם של יצחק אורון, נילי מארק ואמירה עופר (מבוא לכלכלה, מאקרו. מהדורה שלישית, עמוד 296): "...הערה נוספת: ללא קשר לשיטת המימון שבה תבחר הממשלה, התהליך שיתואר להלן, באמצעות המודל הקיינסיאני הנו תהליך שראשיתו בהפרת שיווי משקל על ידי הממשלה, הגורמת להיווצרותו של פער אינפלציוני ולעליית מחירים חד-פעמית. במערכת זו פועלים כוחות השוק, כך שהם מביאים לסגירתו האוטומטית של הפער האינפלציוני. בסופו של דבר ישוב המשק לשיווי משקל בתעסוקה מלאה, לרוב עם שינויים כלשהם ברמת המחירים ו/או בהרכב השימושים של התוצר."
לנושא הערעור: הורדת המסים ב- 20 מיליון ₪, הביאה לעליה של 15 מיליון ₪ בגודל האוטונומי של פונקציית הצריכה הפרטית ובעקבות זאת לעליה של 15 מיליון ₪ בגודל האוטונומי של פונקציית הביקוש המצרפי.
לאור זאת שבשאלה לא נתון אם המשק מצוי במצב המוצא בשיווי משקל בתעסוקה מלאה או באבטלה (גם לא קיימת התייחסות לנושא בהנחיות בתחילת הבחינה), ואם באבטלה מהו פער התוצר, הרי שלא ניתן לקבוע אם העלייה בביקוש המצרפי הביאה לפער אינפלציוני ומכאן לא ניתן לקבוע בכמה גדל התוצר בשיווי משקל אם בכלל. למשל אם במצב המוצא היה פער תוצר של 40 מיליון ₪ (כלומר פער דיפלציוני של 10 מיליון ש"ח), הרי שהתוצר בשיווי משקל היה גדל ב- 40 מיליון ₪ בלבד. כמובן שאם במצב המוצא המשק היה מצוי בשיווי משקל בתעסוקה מלאה, לא היה כל שינוי ברמת התוצר.
גם תשובה ג' אינה מסבירה באופן מלא את המצב, מכיוון שמידע על תוצר תעסוקה מלאה לבדו לא היה מוביל לשום מסקנה ללא מידע במקביל על רמת התוצר בשיווי משקל, ומכאן להסיק לגבי פער התוצר.
מי שהשיב תשובה ג' יסיים ב: לאור כל זאת, תשובה ג' נראה לי הסבירה ביותר מבין כל המוצעות, ולכן אבקש לבחון אפשרות לקבל אותה כתשובה נוספת.
מי שהשיב תשובה אחרת יסיים ב: לאור כל זאת, לא קיימת תשובה נכונה וגם לא 'נכונה ביותר', שכן באופן די מובהק כל התשובות שגויות, ועל כן, בהיעדר אלטרנטיבה, אבקש לבחון לקבל את כל התשובות בשאלה זו.
חשבונאות
ערעור על שאלה 1
שאלה זו מתבססת על הדוחות הכספיים של חברת "קסטרו מודל" בע"מ שצורפו למבחן.
בשאלה זו הוצגו שלוש טענות ונדרש לקבוע איזו/אילו מהן נכונה.
לפי טענה 1: הקיטון בעודפים הינו כתוצאה של הכרזה על דיבידנד בסכום של 25,000 אלפי ש"ח במהלך שנת 2018 אשר יחולק לאחר ה- 31.12.2018.
הכרזה על דיבידנד אכן מקטינה את יתרת העודפים של החברה ועל כן חלק זה של הטענה נכון. בנוגע לחלקה השני - מעיון בדוח תזרים מזומנים מפעילות מימון, ניתן לראות שהחברה שילמה כל שנה (2016 - 2018) דיבידנד בסך 25,000 ₪ (הסכום הוסר מהדוחות, אבל היה ניתן לשחזרו בעזרת סך תזרים המזומנים מפעילות מימון). מכיוון שסכום הדיבידנד שמשולם כל שנה הינו זהה, לא ניתן לקבוע האם התשלום הינו בגין אותה שנה או בגין שנה קודמת ועל כן לא ניתן לדעת לפי הנתונים האם הדיבידנד חולק באותה שנה או שיחולק בשנה הבאה כפי שנטען בשאלה. מכיוון שלא ניתן לקבוע בהכרח על עיתוי חלוקת הדיבידנד וייתכן כי הדיבידנד חולק באותה שנה, חלק זה של הטענה שמתייחס לחלוקה אינו נכון.
כדי להמחיש את הבעייתיות בטענה, מעיון בדוחות הכספיים השנתיים המלאים של החברה לשנת 2018, ניתן לראות בעמוד 8, סעיף 1.4.4, פירוט בנוגע לחלוקת דיבידנד שבוצעה בשנתיים האחרונות: גם בשנת 2017 וגם בשנת 2018, מועד ההכרזה (מרץ), מועד הזכאות (אפריל) ומועד החלוקה בפועל (אפריל) התקיימו באותה שנה קלנדרית. כמובן שכפי שהוסבר בפסקה הקודמת, גם ללא עיון בדוחות המלאים, לא ניתן לקבוע על פי נתוני השאלה אם הדיבידנד שהוכרז בשנת 2018 יחולק באותה שנה או בשנה העוקבת.
אין מחלוקת כי טענות 2 ו – 3 אינן נכונות, אך לעניות דעתי גם טענה 1 אינה נכונה.
לאור זאת שאין תשובה לפיה 'כל הטענות האחרות שגויות', אבקש לבחון אפשרות לקבלת כל התשובות בשאלה זו.
ערעור על שאלה 16
לפי תקן חשבונאות בינלאומי IAS 32, רכישה עצמית של מניות תטופל כהפחתת הון.
התקן מאפשר ליישם בנושא מספר גישות עיקריות כדלקמן:
1. טכניקת "מניות באוצר" (שיטת העלות)
2. טכניקת "ערך נקוב"
בנק הפועלים לדוגמה, מיישם את טכניקת "ערך נקוב" לטיפול ברכישה עצמית של מניות, כפי שניתן לראות בדוחות הכספיים המפורסמים באתר הבורסה לניירות ערך.
בנתונים לשאלה 16, לא צוינה השיטה בה מטפלת החברה ברכישה עצמית של מניות.
בהתאם לנתוני השאלה, לפי שיטת "הערך הנקוב", רכישה עצמית של 20,000 מניות בנות 2 ש"ח ערך נקוב, תמורת סכום של 60,000 ש"ח, תקטין את יתרת המזומנים של החברה בסך 60,000 ש"ח, כנגד הקטנה של סעיף הון המניות של החברה בסך 40,000 ש"ח והקטנת סעיף הפרמיה בסך 20,000 ש"ח.
הנפקה מחדש של 10,000 מניות באוצר בנות 2 ש"ח ערך נקוב תמורת 50,000 ש"ח, תטופל כהנפקה רגילה, דהיינו יתרת המזומנים של החברה תגדל בסך 50,000 ש"ח כנגד גידול בסעיף הון המניות בסך 20,000 ש"ח וגידול בסעיף הפרמיה בסך 30,000 ש"ח.
על כן, לפי שיטה זו, טענות 2 ו - 3 נכונות ומכאן שתשובה ד' נכונה.
מימון וסטטיסטיקה
שאלה 13 (מציאת מרכיב הסיכון הספציפי של מניית SABAZON)
בשאלה זו התקבלה תשובה ב' ולדעתנו יש לקבל בנוסף גם את תשובה ה' (גדול מ- 9.51%).
נוסח הערעור:
שלום רב.
ברצוני לערער על השאלה בה נדרשנו למצוא את מרכיב הסיכון הספציפי של מניית SABAZON, ולבקש מכם לבחון את האפשרות לקבל בנוסף את התשובה 'גדול מ- 9.51%', ולהלן הסיבה.
לאחר מציאת הביטא של המניה (1.8333), הצבה בנוסחת 'פיצול השונות' מביאה לשונות ספציפית של 0.084375, כלומר 8.43%. התבקשנו למצוא את מרכיב הסיכון הספציפי, ולמיטב הבנתי סיכון מוגדר במונחי סטיית תקן, ולכן לתוצאה היה נדרש להוציא שורש, והתקבלה התוצאה 0.2904, כלומר 29.04%.
להלן מספר סיבות מדוע התייחסתי לסיכון במונחי סטיית תקן:
1. בחינה ממועד נובמבר 2016, שאלה 4 (בשאלון מאסטר המפורסם באתר הרשות). שאלה זהה לחלוטין, גם בה נדרש היה למצוא את הסיכון הספציפי ואף הוגדר 'במונחי סטיית תקן'. לא קיימת הנחיית ברירת מחדל בבחינה, ולכן גישתי הייתה בהתאם לנדרש בעבר מתוך הנחה כי עולם המונחים זהה.
2. בחינה ממועד נובמבר 2014, שאלה 6 (באתר הרשות במאגר הבחינות שנערכו לפני 2016), ישנם שלושה היגדים, להלן ההיגד הראשון: "השקעות בעלות אותה רמה של סיכון כולל (הנמדד באמצעות סטיית התקן) צפויות להניב אותה רמה של תוחלת תשואה".
כפי שניתן לראות, סיכון נמדד במונחי סטיית תקן ולא שונות.
3. בדף הנוסחאות מוגדרת הנוסחה כפיצול ה'שונות' ולא פיצול ה'סיכונים'.
4. במקורות ספרותיים רבים ההתייחסות ל'סיכון' היא ברמת סטיית התקן. כך גם כאשר מגדירים את קו ה- CML לדוגמה.
מכל הסיבות האלו, אני משער שניתן להבין מדוע הנחתי כי עלי למצוא את הסיכון הספציפי במונחי סטיית תקן. אגב, כמובן שאם היה מוגדר שיש למצוא את הסיכון הספציפי במונחי שונות, לא הייתה כל דילמה. תחושתי היא שאין סיבה לאבד נקודות על עניין טכני שכזה ולאור הסיבות שמניתי אני מבקש לשקול קבלת התשובה שהסיכון הספציפי גבוה מ- 9.51%. תודה.
אתיקה ודיני ניירות ערך
לא נמצא מקום לערעור