שלום לכולם. להלן קישורים להורדת הבחינות והתשובות הרשמיות כפי שפורסמו על ידי הרשות לניירות ערך.
לאחר כל קישור לבחינה תוכלו לראות את המלצותינו להגשת ערעור והנחיות לתהליך הערעור בסוף הכתבה.
בהצלחה!
מכללת אורין שפלטר - השכלה פיננסית.
כמה דגשים חשובים:
- ניתן להגיש ערעור תוך 30 יום מיום פרסום הציונים (כלומר בערך עד ה- 17/12/2018).
- רק תלמיד שניגש לבחינה ונכשל יכול להגיש ערעור.
- רק תלמיד שטעה בשאלה יכול להגיש ערעור על אותה שאלה.
- ניתן להגיש בו זמנית ערעור על מספר שאלות.
- עלות ערעור היא כעלות בחינה.
- התשובות לערעור מתקבלות לרוב כחודש לאחר הגשתו. התשובה ניתנת למי שהגיש את הערעור.
- במידה והערעור נדחה... הכסף לא יושב ולא ניתן לערער בשנית.
- במידה והערעור מתקבל, הסכום ששולם יוחזר והנקודות ינתנו לכל מי שטעה באותה שאלה - גם אם לא הגיש את הערעור, לכן...
אנו ממליצים להתארגן בקבוצות, כך שאחד יגיש וכולם יתחלקו בכסף.
אתם מוזמנים להתארגן דרך התגובות לכתבה.
אז איך מגישים את הערעור?
בשלב הראשון יש להכנס לאיזור האישי שבאתר 'מח 10', שם תוכלו לצפות בטופס הבחינה ובגליון התשובות שלכם על מנת לדעת באילו שאלות טעיתם (בהשוואה לטופס הבחינה שמצורף בכתבה זו).
השלב השני הוא התשלום עבור הערעור. יש לשלם את אגרת הערעור באמצעות טופס פ003.
בשלב האחרון, לאחר התשלום, יש להכנס לאיזור האישי שבאתר 'מח 10', לבחור בטופס 'בקשה לערעור' הנמצא תחת לשונית 'בקשות וטפסים' ובו להזין את תוכן הערעור.
אתם מוזמנים לעשות העתקה של המלצת המכללה או לנסח את הערעור במילים שלכם.
בהצלחה!
מקצועית א' (06/12/2018)
מצ"ב קישור לקובץ הבחינה עם התשובות הרשמיות מטעם הרשום.
להלן המלצתינו לערעור:
שאלה 8 (לפי גירסאת מאסטר) – אגד קרנות ישראלי
בשאלה זו נשאלנו מה נכון לגבי אגד קרנות ישראלי.
על פי מסמך רשמי של רשות ניירות ערך בנושא קרנות נאמנות "המדריך המלא" (עודכן לאחרונה בינואר 2017), אותו ניתן למצוא בקישור המצורף מטה, נכתב במפורש, ואני מצטט:
"מנהל האגד הישראלי אינו רשאי לגבות דמי ניהול (אשר כבר נגבים בקרנות המוחזקות באגד), ואינו רשאי לגבות מהאגד הוספה בשל רכישת הקרנות (אך הוא רשאי לגבות הוספה בעת רכישת יחידות האגד)."
הדגש הוא על הכתוב בסוגריים – "רשאי לגבות הוספה בעת רכישת יחידות האגד".
המשפט אינו משתמע לשתי פנים ועל כן יש, לדעתי, לקבל גם את התשובה "למנהל הקרן יש זכות לגבות שיעור הוספה". תשובה זו אינה "פחות נכונה" מהתשובה שהתקבל שהקרן חייבת להחזיק לפחות 75% בקרנות ישראליות.
קישור למסמך:
Chrome-extension://oemmndcbldboiebfnladdacbdfmadadm/http://www.isa.gov.il/Financial%20Information/Documents/080217.pdf
שאלה 9 (לפי גירסאת מאסטר) – חברת "הדרים"
בשאלה זו מוצע מתווה לפיו בעלי המניות המרכזיים יזרימו הון לחברה על מנת לרכוש את מניות המיעוט בחברת הבת, ובמקביל יתבקשו בעלי אגרות החוב לדחות את תשלומי האג"ח ולהקל בקובננטים.
הנבחן התבקש לקבוע האם המתווה נותן העדפה לבעלי ניירות ערך מסויימים או שמא אין ניגוד עניינים.
איני רואה כיצד קיים ניגוד עניינים בין בעלי ניירות הערך, שכן כל צד נדרש לוותר על "משהו" עם פוטנציאל להרוויח מזה או להפסיד. בעלי המניות המרכזיים ידרשו להזרים כספים לחברה ובעלי אגרות החוב יתבקשו לדחיית מועד הפרעון. אם המתווה יצליח והחברה תרכוש את מניות המיעוט של חברת הבת ותמשיך להתקיים ולהצליח, הרי שכל הצדדים ירוויחו – בעלי המניות יקבלו מניות בעלות ערך ובעלי איגרות החוב יזכו לפרעון מלא (או לפחות חלקי אך גבוה יותר מאשר במצב הנוכחי). שני הצדדים צריכים להעמיד סיכון ולשניהם יש מה להרוויח מהצלחת החברה. גם בעלי מניות המיעוט עשויים להרוויח מהמהלך כך שזהו יתרון מקיף לכולם. עד כמה גבוהים או נמוכים הסיכוי והסיכון של כל צד - אין כל דרך לקבוע מנתוני השאלה.
לא קיימת התייחסות לסיכויי ההצלחה של החברה הבת במקרה והמתווה יצליח וגם לא מה המשמעויות אם המתווה יכשל. כיצד ניתן להעריך את כדאיות מי מהצדדים (בעלי האג"ח בעלי המניות) להסכים למתווה.
הנסיון לתאר מקרה כה מורכב במספר שורות הוא מאוד בעייתי. למשל, מה האלטרנטיבה לקבלת המתווה? נתון שלחברה בעיות נזילות, כך שהאלטרנטיבה של בעלי איגרות החוב היא כנראה תספורת – אך מהו שיעור התספורת הצפוי? מבחינת בעלי המניות, לא נאמר מה הסבירות שבעלי מניות המיעוט יממשו את זכותם ולכן לא ברור עד כמה "דחוף" לממש את ההתחייבות ומהו בכלל הסכום שעל בעלי המניות המרכזיים להזרים? כלומר מה באמת הסיכון שעומד בפני בעלי ניירות הערך של החברה?
במציאות, אגב, המקרה המתואר התרחש במניית "מטומי" ובעלי מניות המיעוט הודיעו כי אין בכוונתם לממש את הזכויות במניות "טים אינטרנט".
הצעות מהסוג המתואר לרוב מלוות במסמך המלצה שנכתב על ידי חברות ייעץ שמטרתן לבחון לעומק את המתווה והחלופות ולהגיע למסקנה והמלצה. נראה כי בשאלה הנתונה רב הנסתר על הגלוי ולא ניתן באמת לקבוע למי ניתנת עדיפות והאם המתווה טוב לבעלי המניות, בעלי איגרות החוב או מיטיב עם האחד על חשבון השני.
שאלה מסוג זה אינה הוגנת במבחן אמריקאי כשלא ניתן להסביר את השיקולים בעד ונגד הבחירה בתשובה כזו או אחרת.
שאלה 11 (לפי גירסאת מאסטר) – יחס LTV של קרנות ריט
ברצוני לערער על שאלה זו ולבקש כי תתקבל תשובה נוספת: "ככל שה- LTV נמוך יותר – ההשקעה במניות הקרן כדאית יותר".
בשאלה זו נתון כי הקרנות נסחרות סביב שוויין הנכסי, כך שאם ניקח שתי קרנות שלשתיהן שווי נכסי זהה, הרי שהחברה שבה ה- LTV נמוך יותר, ממונפת פחות, על כן מסוכנת פחות, משלמת ריבית נמוכה יותר, ובעלת פוטנציאל צמיחה גבוה יותר (כפי שנקבע על ידיכם בתשובה שהתקבלה כנכונה).
על כן בבואנו לבחון סיכוי-סיכון הבחירה הטבעית והמתבקשת תהיה בקרן עם היחס הנמוך יותר באותה רמת שווי נכסים – מה שקובע כי היא כדאית יותר.
כלכלה (05/11/2018)
מצ"ב קישור לקובץ הבחינה עם התשובות הרשמיות מטעם הרשום.
חשבונאות (08/11/2018)
מצ"ב קישור לקובץ הבחינה עם התשובות הרשמיות מטעם הרשום.
מימון וסטטיסטיקה (12/11/2018)
מצ"ב קישור לקובץ הבחינה עם התשובות הרשמיות מטעם הרשום.
אתיקה ודיני ניירות ערך (15/11/2018)
מצ"ב קישור לקובץ הבחינה עם התשובות הרשמיות מטעם הרשום.