בחינות משרד האוצר ביסודות הביטוח, גמר פנסיוני, ביטוח רכוש, ביטוח תאונות וביטוח ימי ואווירי הינן חסויות ואינן מתפרסמות על ידי משרד האוצר.
לאור זאת, ההמלצות המובאות להלן הינן בערבון מוגבל ומתבססות על זיכרון הנבחנים לאחר הבחינה. בשל כך, יתכנו פערים בין הניסוח בהמלצה לערעור לנוסח המקורי.
כמובן שעל אף המלצותינו, כל נבחן שנכשל רשאי לגשת לערעור ולהגיש ערעור על כל שאלה שיחפוץ.
בתחתית העמוד ניתן למצוא את השלבים הדרושים להגשת הערעור.
בהצלחה!
יסודות הביטוח
שאלה 1:
לפי הוראות חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, לגבי אילו ענפי ביטוח אין תחולה של ביטוח כפל?
א. ביטוח מפני אי פירעון חובות.
ב. ביטוח אחריות מעבידים.
ג. ביטוח ימי ואווירי.
ד. ביטוח חובה לרכב.
ה. ביטוח משכנתא.
ערעור: סביר כי התקבלה תשובה ג', ויש לקבל גם את תשובה ה'.
הסבר: חוק חוזה הביטוח לא חל על ביטוח ימי ואווירי (למעט סעיף תחלוף ופשיטת רגל של המבוטח) ולכן לא חל עליהם ביטוח כפל.
ביטוח משכנתא כולל שני סוגי ביטוחים :
1. ביטוח חיים – עליו לא חל סעיף ביטוח הכפל.
2. ביטוח מבנה של דירה – עליו כן חל סעיף ביטוח כפל ולכן תשובה ה' גם נכונה (באופן חלקי – לגבי ביטוח הדירה).
שאלה 2:
לגבי אילו מענפי הביטוח חל חוזר המפקח ליישוב תביעות?
א. לגבי ביטוח רכב וביטוחי דירה ותכולתה בלבד.
ב. לגבי ביטוחי תאונות אישיות וביטוח תלמידים בלבד.
ג. לגבי ביטוחי חבויות (אחריות כלפי הציבור) בלבד.
ד. לגבי כל ענפי הביטוח.
ה. לגבי ביטוח ימי ואווירי בלבד.
ערעור: אין תשובה נכונה.
הסבר: החוזר חל על ביטוחי דירות, ביטוחי רכב, ביטוח תאונות, ביטוח מטען (ימי ואווירי). כך שבכל הענפים הרשומים בתשובות א', ב' ו- ה' חל החוזר והמילה "בלבד" שוללת אותן.
החוזר לא חל על ביטוחי חבויות (למעט אלו הכלולים כבר במסגרת פוליסות התקניות – רכב דירה ונסיעות לחו"ל). כך שאף תשובה פה לא נכונה.
שאלה 3:
איזה מונח מבין המונחים הבאים מתייחס לביטוח משנה?
א. ערבות לשיעור נזקים – Excess of Loss.
ב. אבריה כללית.
ג. אף אחד מהמונחים המוזכרים בתשובות האחרות אינו מתייחס לביטוח משנה.
ד. פרנצ'יסה – סף פיצוי.
ה. אקסגרציה – תשלום חסד.
ערעור: סביר כי התקבלה תשובה א', ויש לקבל גם את תשובה ג'.
הסבר: תשובה א' היא הנכונה כי ערבות לשיעור הנזקים וחוזה הפסד יתר מתייחסים לביטוח משנה.
אבל, כותבי הבחינה עשו טעות סופר בשאלה ובתשובה א' במקום לרשום ערבות לשיעור הנזקים – STOP LOSS רשמו EXCESS OF LOSS שזהו ביטוח הפסד יתר בכלל ולכן זו כביכול תשובה שגויה ומי שסימן את תשובה ג' גם צריך לקבל ניקוד.
שאלה 4:
באיזו פוליסה מן הפוליסות הבאות סביר שנמצא סעיף "ביטוח חסר" (תת-ביטוח)?
א. פוליסה לביטוח תאונות אישיות.
ב. פוליסה לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון.
ג. פוליסה לביטוח דירה ותכולתה.
ד. פוליסה לביטוח אחריות חוקית כלפי הציבור, צד ג'.
ה. פוליסה לביטוח ימי, לביטוח מטען בהובלה.
ערעור: סביר שהתקבלה תשובה ג', אך ניתן לערער בבקשה לקבל גם את תשובה ב' או לפסול את תשובה ג'.
הסבר: ביטוח מקיף שזוהי פוליסה שסכום הביטוח שבה נקבע לפי קוד דגם ולכן לא סביר למצוא שם סעיף ביטוח חסר. מי שסימן את תשובה זו יכול לטעון שבמידה וברכב המבוטח יש תוספות מעבר לדגם היבואן הבסיסי אז יופיע בפוליסה סכום ביטוח על אותן תוספות ושידרוגים ויחול עליהם ביטוח חסר.
לגבי תשובה ג' – זה כבר ממש טריקי כי על פרק המבנה אין ביטוח חסר ואילו על פרק התכולה יש ביטוח חסר אז כן סביר למצוא את הסעיף הזה בפוליסה הזו. מי שסימן את התשובה הזו יכול לטעון שבפוליסת הדירה על פרק התכולה יש סעיף של ביטוח חסר ובתשובה ציינו במפורש פוליסת דירה ותכולתה. מצד שני מי שסימן אפשרות אחרת יכול לטעון שאף תשובה לא נכונה כי בביטוח הדירה אין תת ביטוח וכך גם בשאר הביטוחים שמופיעים בתשובות האחרות.
גמר פנסיוני
המלצות לערעור בגמר פנסיוני עם יובל פנקס : לחצו להורדת המצגת
המלצות לערעור בגמר פנסיוני עם יניב טל: יש ליצור קשר עם מזכירות המכללה במייל ts@osfinance.co.il על מנת לקבל קישור לסרטון.
ביטוח תאונות
שאלה:
מבוטח לפי פוליסה לביטוח אחריות מעבידים העסיק בבית העסק שלו 16 עובדים. בהצעת הביטוח רשם המבוטח שהביטוח נרכש בעבור אחריותו בגין 8 עובדים בלבד והוא שכח לשנות את הפוליסה, כך שתכלול אחריות גם בגין 6 העובדים שקיבל לעבודה במהלך תקופת הביטוח – גם במהלך תקופת הביטוח וגם לאחריה. תוך כדי תקופת הביטוח נפצע אחד העובדים ובית המשפט פסק לטובתו פיצוי מעל לביטוח הלאומי בסך 200,000 ₪. התביעה של העובד כלפי המעביד הוגשה לאחר שחלפו ארבע שנים לאחר אירוע התאונה שבמהלכה נפגע העובד. ההשתתפות העצמית בפוליסה היתה 10,000 ₪.
מה הסכום שישולם לפי הפוליסה?
א. 0 ₪.
ב. 90,000 ₪.
ג. 52,000 ₪.
ד. 42,000 ₪.
ה. 124,000 ₪.
בהנחה ואילו המספרים הנכונים בשאלה – אף תשובה אינה נכונה.
מדובר על תגמולי ביטוח מופחתים באופן יחסי לסיכון המבוטח. המבוטח שילם פרמיה לפי סיכון של 8 עובדים בעוד הסיכון בפועל היה בעבור 22 עובדים סה"כ. אף אחת מהתשובות לא מסתדרת מבחינה מספרית ולכן אף תשובה לא נכונה.
ביטוח רכוש
האם כדאי לערוך ביטוח לציוד אלקטרוני גם לפי פוליסה לביטוח הרכוש וגם בכיסוי משלים לפי פוליסה לביטוח ציוד אלקטרוני ? מדוע ?
א. כדאי, כי במקרה של נזק מסיכון מכוסה לפי פוליסת הרכוש ניתן לקבל תגמולי ביטוח לפי שתי הפוליסות גם יחד.
ב. כדאי, כי במקרה של נזק מסיכון מכוסה לפי פוליסת הרכוש ניתן לקבל תגמולי ביטוח לפי ערך כינון .
ג. לא כדאי, כי ביטוח לפי שתי הפוליסות כרוך בתשלום השתתפות עצמית כפולה.
ד. כדאי, כי במקרה של נזק מסיכון מכוסה לפי פוליסת הרכוש ניתן קבל תגמולי ביטוח לפי ערך מוסכם.
ה. לא כדאי, כי המבוטח יצטרך לשלם דמי ביטוח כפולים.
לדעתנו אף תשובה לא נכונה:
תשובה א' – כשהמבוטח רוכש פוליסה משלימה של ציוד אלקטרוני הוא רוכש כיסוי לסיכונים נוספים שלא מכוסים במסגרת פרק הרכוש ולכן כשיש סיכון שמכוסה בפוליסת הרכוש (למשל אש) לא יהיה כיסוי לנזקים שמכוסים במסגרת פוליסת הציוד האלקטרוני ולכן תשובה זו אינה נכונה.
תשובה ב' – בפוליסת רכוש ניתן לבטח את הציוד האלקטרוני לפי ערך כינון אך גם בפוליסת ציוד אלקטרוני ניתן לרכוש כיסוי לפי ערך כינון ולכן תשובה זו לא נכונה.
תשובה ג' – מאחר ומדובר בפוליסה משלימה כשכל פוליסה מכסה מפני סיכונים אחרים - אז אין ביטוח כפל ולכן לא יחויב המבוטח בהשתתפות עצמית כפולה.
תשובה ד' – אפשר לבטח את הציוד האלקטרוני בפוליסת הרכוש לפי ערך מוסכם אך זה לא מסביר למה כדאי לרכוש פוליסה משלימה לציוד האלקטרוני לחילופין אפשר לבטח את הציוד בפוליסת ציוד אלקטרוני מהשקל הראשון לפי ערך מוסכם.
תשובה ה' – כשהמבוטח רוכש פוליסת ציוד אלקטרוני מהשקל הראשון במקביל לרכישת פוליסת רכוש שמכסה את אותו הציוד, אז ניתן לומר שהמבוטח משלם פרמיה כפולה מפני אותם סיכונים. במקרה של רכישת פוליסת ציוד אלקטרוני משלימה אז אין פה תשלום פרמיה כפולה כי מדובר על סיכונים נפרדים למעשה מדובר על חיסכון בפרמיה מאשר לבטח את הציוד בפוליסה מהשקל הראשון במקביל לביטוח הרכוש.
להלן נוהל הגשת ערעור - כפי שמופיע באתר משרד האוצר:
- תשלום אגרת בקשה לערעור יבוצע דרך מערכת לרישוי סוכנים ויועצים / תשלום לבחינות
- נבחן רשאי להגיש בקשה לערעור בתוך שלושים יום ממועד פרסום תוצאות הבחינה (עד ה- 12/02/2020). יובהר כי לא תהיה אפשרות להגיש בקשה לערעור לאחר מועד זה.
- בתקופה שמתחילה ביום הגשת בקשת הערעור ומסתיימת עד שלושים יום מיום פרסום הציונים, תשלח אל המערער הודעת מסרון לנייד עם פרטי מיקום ומועד הערעור.
- הערעור יתקיים ב- 20/02/2020 (מיקום ושעה ישלחו לאחר ההרשמה).
- על המערער להגיע מצויד בתעודת זהות ישראלית תקפה או בדרכון ישראלי תקף או ברישיון נהיגה ישראלי תקף עם תמונה. לא יתאפשר כל אמצעי זיהוי אחר, לרבות צילום או העתק של תעודת הזהות או הדרכון או רישיון הנהיגה.
- הליך הערעור הוא כמעמד בחינה, וככזה חלות עליו כל הוראות המשמעת בבחינה כפי שמופיעות בנוהל שמירה על טוהר הבחינות לקבלת רישיון סוכן ביטוח, יועץ פנסיוני וסוכן שיווק פנסיוני.
- אין להכניס לחדר הערעור מכשירי טלפון נייד או כל ציוד אלקטרוני אחר שנועד לצורך הקלטה או צילום.
- משך הזמן שיעמוד לרשות המערערים הוא שעה וחצי.
- במהלך הערעור יוצגו בפני המערער, על גבי מחשב, השאלות עליהן ענה באופן שגוי בבחינה, לרבות סימון התשובה שבחר בבחינה והתשובה הנכונה.
- נבחן ינמק באופן ברור ומדויק המסביר מדוע לדעתו התשובה אותה סימן בבחינה מהווה תשובה נכונה לשאלה.
- הערעור יועבר לבדיקה על ידי גורם מקצועי אשר מונה על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
- ייבדקו רק תשובות שינומקו.
- החלטה בעניין הערעור תימסר למערער בתוך ארבעים וחמישה יום ממועד הערעור.
- ההחלטה בערעור תהא סופית, ולא ניתן עוד לערער עליה.
בהצלחה!