שלום לכל נבחני מקצועות היסוד בכלכלה, חשבונאות, מימון ואתיקה.
להלן הליך הגשת הערעור והמלצותינו לשאלות עליהן אנו מאמינים כי ניתן לערער בסיכוי סביר.
(בחשבונאות ואתיקה הנושא עדיין בבדיקה)
כמה דגשים חשובים:
- ניתן להגיש ערעור תוך 30 יום מיום פרסום הציונים (כלומר עד ה- 22/12/2017).
- רק תלמיד שניגש לבחינה ונכשל יכול להגיש ערעור.
- רק תלמיד שטעה בשאלה יכול להגיש ערעור על אותה שאלה.
- ניתן להגיש בו זמנית ערעור על מספר שאלות.
- עלות ערעור היא כעלות בחינה.
- התשובות לערעור מתקבלות לרוב כחודש לאחר הגשתו. התשובה ניתנת למי שהגיש את הערעור.
- במידה והערעור נדחה... הכסף לא יושב ולא ניתן לערער בשנית.
- במידה והערעור מתקבל, הסכום ששולם יוחזר והנקודות ינתנו לכל מי שטעה באותה שאלה - גם אם לא הגיש את הערעור, לכן...
אנו ממליצים להתארגן בקבוצות, כך שאחד יגיש וכולם יתחלקו בכסף.
אתם מוזמנים להתארגן דרך התגובות לכתבה.
אז איך מגישים את הערעור?
בשלב הראשון יש להכנס לאיזור האישי שבאתר 'מח 10', שם תוכלו לצפות בגליון התשובות שלכם על מנת לדעת באילו שאלות טעיתם ולאחר מכן, במאגר בחינות הרישוי תוכלו לראות את גירסה 1 של הבחינה, התשובות הנכונות בה וטבלת המרה שמציגה את מיקום השאלות בגירסאות השונות.
השלב השני הוא התשלום עבור הערעור. יש לשלם את אגרת הערעור באמצעות טופס פ003.
בשלב האחרון, לאחר התשלום, יש להכנס לאיזור האישי שבאתר 'מח 10', לבחור בטופס 'בקשה לערעור' הנמצא תחת לשונית 'בקשות וטפסים' ובו להזין את תוכן הערעור.
אתם מוזמנים לעשות העתקה של המלצת המכללה או לנסח את הערעור במילים שלכם.
בכל המלצה התשובה המודגשת היא זו שהתקבלה על ידי הרשות לניירות ערך. תשובה המסומנת באדום היא זו שנרצה שיקבלו בנוסף.
אם אין תשובה מסומנת באדום, הערעור דן בפסילת השאלה כולה.
בהצלחה!
כלכלה
1. משק בעל עקומת אפשרויות ייצור (עקומת תמורה) קמורה, יכול לייצר שני מוצרים – מחשבים ותפוחי אדמה. ידוע כי המשק נמצא על גבי העקומה ומייצר כיום 1,000 מחשבים ו- 30,000 ק"ג תפוחי אדמה. ידוע כי ההוצאה האלטרנטיבית הממוצעת לייצור מחשבים עומדת כיום על 4.5 ק"ג תפוחי אדמה. לקראת השנה הבאה לא חל כל שינוי במשק, אולם לנוכח הירידה בביקוש למחשבים, יהיה המשק מעוניין לייצר 900 מחשבים בלבד.
בהנחה שהמשק מייצר באופן יעיל ונמצא תמיד על גבי עקומת אפשרויות הייצור, כמה תפוחי אדמה הוא ייצר בשנה הבאה?
א. המשק ייצר 30,450 ק"ג תפוחי אדמה.
ב. המשק ייצר יותר מ- 30,450 ק"ג תפוחי אדמה.
ג. לא ניתן לקבוע כמה תפוחי אדמה ייצר המשק, משום שלא נתון גודלה של ההוצאה האלטרנטיבית השולית לייצור מחשבים.
ד. כמות תפוחי האדמה שהמשק ייצר תהיה גדולה מ- 30,000 ק"ג, אולם קטנה מ- 30,450 ק"ג.
ה. כמות תפוחי האדמה שהמשק ייצר תהיה קטנה מ- 30,000 ק"ג.
נוסח הערעור:
שלום רב.
ברצוני לערער על השאלה בנושא עקומת התמורה (משק המייצר מחשבים - נניח מוצר X, ותפוחי אדמה - נניח מוצר Y).
מתוך הנתונים בשאלה (מייצרים כיום 1,000 מחשבים ו- 30,000 תפו"א, וההוצאה הממוצעת בייצור מחשבים היא 4.5 ק"ג תפו"א), ניתן לקבוע הכמות המקסימאלית של תפו"א שניתן לייצר היא 34,500 ק"ג.
עוד נתון בשאלה כי עקומת התמורה קמורה, והמשמעות היא שככל שיצור המוצר קטן, ההוצאה האלטרנטיבית הממוצעת קטנה גם כן.
אם נציב בנוסחה של ההוצאה האלטנרטיבית הממוצעת בייצור מחשבים {הוצאה כוללת בייצור מחשבים (Ymax-*Y), חלקי כמות מיוצרת של מחשבים - *X} את הנתונים הבאים:
כמות מקסימאלית של תפו"א 34,500 (Ymax).
כמות מיוצרת של תפו"א נשאיר כנעלם (*Y).
כמות מיוצרת של מחשבים לאחר השינוי - 900 (*X).
וניצור אי שוויון שבו ההוצאה הממוצעת נמוכה מ- 4.5, הרי לאחר העברת אגפים נמצא כי הכמות המיוצרת של תפו"א (*Y) היא גבוהה מ- 30,450.
(מאחר ולא ניתן לצרף קובץ, לא מתאפשר לי לשלוח את פיתוח הנוסחה, אך אני סמוך ובטוח כי תגלו שאני צודק).
כמובן, כאלטרנטיבה, הצבה פשוטה של מספר הנמוך מ- 4.5 (למשל 4) בנוסחה, תביא לתוצאה גבוהה מ- 30,450 ק"ג (יוצא 30,900).
על כן, לטעמי יש לקבל את התשובה שבה כמות תפו"א גבוהה מ- 30,450 ק"ג.
16. במשק פתוח נתן שר האוצר תחזית ביחס לשינויים הצפויים בשנה הקרובה – התוצר הלאומי הנקי יגדל ב- 2%, הצריכה הפרטית תגדל ב- 4%, הצריכה הציבורית תגדל ב- 3% וההשקעה הנקיה בבניינים, ציוד ומלאי תגדל ב- 5%. התחזית עוררה גל של תגובות שיובאו להלן.
איזה מהתגובות הבאות לתחזית זו היא נכונה ביותר?
א. תחזית זו אינה הגיונית ואינה ניתנת להשגה במגבלת המקורות של המשק.
ב. על מנת לחוות דעה על התחזית, דרושים נתונים אודות גודלן היחסי של הצריכה הפרטית, הצריכה הציבורית וההשקעה המקומית.
ג. התחזית היא אופטימית והיא מוכיחה כי הממשלה דואגת לשיפור ברמת החיים של האוכלוסיה.
ד. אם ההשקעה המקומית אכן תגדל ב- 5%, הרי כמות המקורות של המשק תעלה ויש סיכוי שהתחזית הזאת תתגשם.
ה. התחזית יכולה להתגשם אך ורק אם הייבוא למשק יגדל ו/או הייצוא של המשק יקטן.
נוסח הערעור:
שלום רב.
ברצוני לערער על השאלה בה שר האוצר נתן תחזית ביחס לשינויים הצפויים בחשבונאות הלאומית.
בשאלה זו על פי הנתונים עודף היבוא חייב היה לגדול, על זה אין עוררין.
תשובה ה' מתארת מצב שבו עודף היבוא יגדל רק אם היבוא למשק יגדל ו/או הייצוא של המשק יקטן. משמעות ה- ו/או:
1. היבוא יגדל
2. היצוא יקטן
3. היבוא יגדל והיצוא יקטן
כאשר תשובה מתחילה ב "רק אם" זה מחייב אותי לבחון אלטנרטיבות לעליה בעודף היבוא, ובאם אמצא כאלו, הרי שהתשובה נפסלת.
הטענה שלי היא שעודף היבוא יכול לגדול גם אם היבוא והיצוא יגדלו, אך היבוא יגדל יותר או לחילופין ששניהם יקטנו והיבוא יקטן פחות, מה שפוסל את ה"רק אם" שבתשובה ה'.
על סמך שאלות מבחינות עבר, למונחים חד משמעיים כמו "רק אם" חשיבות מאוד גדולה בשאלה ולא ניתן להתעלם מכך שיש עוד אפשרויות מלבד המתוארות לאחר ה"רק אם" שבתשובה ה'.
בהנתן אפשרויות אחרות, באופן חד משמעי פסלתי תשובה זו, ומאחר ולא נמצאה תשובה נכונה באופן חד משמעי מבין החמש הנתונות, בחרתי תשובה באופן אקראי.
על בסיס האמור, לפי דעתי, בהיעדר תשובה נכונה, יש לקבל את כל התשובות.
18. קיימים סיכויים רבים לכך שהממשלה תחליט על העלאה ניכרת בקיצבאות אותם נכים שהכנסותיהם כיום הן נמוכות מאוד. על מנת להימנע מגירעון בתקציב יוטלו מיסים נוספים על בעלי ההכנסות הגבוהות באוכלוסיה. הניחו כי לכל המשפחות במשק פונקציית צריכה פרטית זהה ובה הנטייה השולית לצרוך יורדת עם עליית ההכנסה.
אם הפעולות הללו אכן יתבצעו, מה תהיה השפעתן על המשק?
א. בכל מקרה, פונקציית הצריכה המצרפית תעלה והתוצר הלאומי יגדל.
ב. אם במצב המוצא המשק היה בתעסוקה מלאה, לא יקרה כל שינוי.
ג. בכל מקרה, פונקציית הצריכה הפרטית המצרפית תעלה. אם במצב המוצא המשק מצוי באבטלה, התוצר הלאומי יגדל, הצריכה הפרטית תגדל וההשקעה תקטן.
ד. אם במצב המוצא המשק היה בתעסוקה מלאה, פונקציית הצריכה הפרטית המצרפית תעלה, אולם הצריכה הפרטית לא תשתנה.
ה. בכל מקרה פונקציית הצריכה הפרטית המצרפית תעלה. אם המשק הוא פתוח, יתכן שרק היבוא יגדל והתוצר לאומי לא ישתנה.
נוסח הערעור:
שלום רב.
ברצוני לערער על השאלה בה הממשלה העלתה את קיצבאות הנכים. בשאלה זו העברת הכספים מבעלי הכנסות גבוהות לנכים אכן גרמה לפונקציית הצריכה לעלות, מה שהביא לעליה בתוצר.
הבסיס לערעור זה הוא בכך שלא נאמר בשאלה שיש להניח שההשקעה במשק תלויה רק בשער הריבית (או לחילופין שההשקעה אינה תלויה בתוצר). מסיבה זו לא ניתן להניח זאת ועלינו להניח כי ההשקעה עשויה להיות מושפעת גם משינויים בריבית וגם משינויים בתוצר. לצורך העניין בכל המבחנים בעבר, נאמר במפורש בכל שאלה ממה מושפעת (או לא מושפעת) ההשקעה (כמו לדוגמה שאלות 14,15 בבחינה ממועד קיץ 2017, גירסה 1 שפורסמה באתר הרשות), או שנאמר בתחילת הבחינה כהנחה גורפת (למשל בבחינה ממועד מאי 2010). מכאן שכל עוד לא נאמר דבר, יש להניח שההשקעה מושפעת משינויים בריבית ובתוצר כפי שנהוג היה עד היום (וכפי שגם מוגדר בסיפרו של יצחק אורון - "מבוא לכלכלה מאקרו", מהדורה שלישית, עמוד 141). כמובן, שגם אם לא ניתן להניח בוודאות שהנטייה השולית להשקיע אכן חיובית, הרי בטח שלא ניתן להניח בוודאות שהיא 0.
במידה וחל שינוי כלשהו בהנחות וברירות המחדל בבחינה, והיה עלינו להניח כי גם אם לא נאמר דבר ההשקעה אינה תלויה בתוצר, הרי שחובה להודיע על כך לנבחנים, בין אם בהודעה כללית לנבחנים, בהנחיות בתחילת המבחן, או בשאלה עצמה - כפי שהיה בעבר. מדובר בשינוי מהותי שמשפיע על התייחסותי לשאלה.
חזרה לשאלה: מכיוון שקרו שני אירועים המשפיעים על ההשקעה במשק - הריבית עלתה, ובמקביל גם התוצר עלה - לא ניתן לקבוע שההשקעה אכן תקטן.
מסיבה זו, לטעמי, אין בשאלה זו תשובה נכונה.
20. משק סגור מצוי בשיווי משקל בתעסוקה מלאה. הביקוש להשקעה במשק זה תלוי בשער הריבית. הממשלה מעוניינת להגדיל את ההשקעה במשק בסך 1,000. לפניך חמישה משפטים המתייחסים לפעולות שבאמצעותן מנסה הממשלה להשיג את מטרתה. בנסיבות המתוארות, איזה מהמשפטים הבאים הוא הנכון ביותר?
א. אם הממשלה תיתן למשקיים מענק בגובה מחצית מעלות ההשקעה, ההשקעה במשק תגדל בוודאות.
ב. רק אם בנוסף לפעולות העידוד להשקעה, תדאג הממשלה לכך שיחול צמצום בסך 1,000 בצריכה הפרטית + הצריכה הציבורית, ההשקעה במשק אכן תגדל בוודאות.
ג. אם הממשלה תפטור את המשקיעים ממס הכנסה לתקופה של עשר שנים, ההשקעה במשק תגדל בוודאות.
ד. אם בנוסף לפעולות העידוד להשקעה, הממשלה גם תגדיל את הצריכה הציבורית, ההשקעה במשק תגדל בוודאות.
ה. אם בנוסף לפעולות העידוד להשקעה, הממשלה תדאג גם לגידול בכמות אמצעי התשלום במשק על מנת ששער הריבית לא יעלה, ההשקעה במשק תגדל בוודאות.
נוסח הערעור:
שלום רב.
ברצוני לערער על השאלה בה המשק מצוי בתעסוקה מלאה והממשלה מעוניינת להגדיל את ההשקעה במשק בסך 1,000.
מהיכרותי את הנחות הבסיס המקובלות בבחינות, ברירת המחדל היא שאם לא נאמר אחרת יש להניח כי הצריכה הפרטית מושפעת מההכנסה הפנויה ועשויה גם להיות מושפעת מהריבית.
לראיה, בבחינה ממועד מאי 2010 בתחילת הבחינה נאמר במפורש שיש להניח כי הצריכה הפרטית מושפעת משינויים בהכנסה הפנויה בלבד וביתר הבחינות אם היה צורך להניח כי הצריכה הפרטית אינה מושפעת מהריבית הרי שנכתב במפורש בשאלה הרלוונטית כי הביקוש לצריכה פרטית תלוי בהכנסה הפנויה בלבד (כמו לדוגמה שאלות 14,15 בבחינה ממועד קיץ 2017, גירסה 1 שפורסמה באתר הרשות). מאחר ובתחילת המבחן וגם בשאלה לא הייתה הנחיה כזו, הרי שעלינו להניח שהצריכה הפרטית תלויה גם בהכנסה הפנויה וגם בריבית (כפי שגם מוגדר בסיפרו של יצחק אורון - "מבוא לכלכלה מאקרו", מהדורה שלישית, עמוד 103).
לא ייתכן כי לפתע עלינו להניח הנחות מבלי שדיווחו לנו על כך, ועל כן המשכתי עם מה שמקובל והנחתי כי הצריכה מושפעת גם משינויים בשער הריבית.
בשאלה המדוברת, הגדלת ההשקעה במשק ב- 1,000 תגרום לפער אינפלציוני שיביא לעליית הריבית במשק, לירידה בצריכה הפרטית ולירידה גם בהשקעה (כלומר קיזוז מהעליה הראשונית ב- 1,000). מאחר וזה המצב, הרי שבסופו של דבר, ההשקעה הנקייה במשק כן תגדל (אמנם לא ב- 1,000 אך תגדל), בגובה הירידה בצריכה הפרטית.
תשובה ב' מתחילה ב "רק אם...", משפט שאינו נכון, מאחר וגם אם הממשלה לא תדאג לצמצום של 1,000 בצריכה הפרטית והציבורית, עדיין ההשקעה תגדל בוודאות. (אמנם לא ב- 1,000 אך תגדל. ובתשובה לא הגבילו את העליה ל- 1,000 אלא נאמר במפורש "תגדל" בלי הגדרה מספרית).
מסיבה זו, לטעמי, תשובה ב' אינה נכונה ואין בשאלה זו תשובה נכונה.
מימון
6. בכיתה י' בבית הספר התיכון "תיכונים" נמדד הגובה של 50 תלמידים. נמצא כי הגובה החציוני הוא 165 ס"מ וסטיית התקן היא 15. ידוע כי מחר יצטרפו שני תלמידים חדשים; אחד מהם בגובה 189 ס"מ ואילו השנייה בגובה 163 ס"מ.
כיצד תשפיע הצטרפות שני התלמידים החדשים על הגובה החציוני של הכיתה?
א. הגובה החציוני החדש יהיה גדול מ- 165 ס"מ אך נמוך מ- 175 ס"מ.
ב. הגובה החציוני החדש יהיה גדול מ- 176 ס"מ אך נמוך מ- 185 ס"מ.
ג. הגובה החציוני החדש יהיה גדול מ- 186 ס"מ.
ד. אין מספיק נתונים על מנת לענות על השאלה.
ה. הגובה החציוני לא ישתנה כתוצאה מהצטרפות שני התלמידים החדשים.
נוסח הערעור:
שלום רב.
ברצוני לערער על השאלה עם בית הספר התיכון "תיכונים". נתון כי הגובה החציוני הינו 165. מאחר וישנם 50 תלמידים בכיתה, החציון הינו הממוצע של התלמידים ה- 25 וה- 26 (לאחר שמסדרים אותם בסדר גובה עולה). כעת ישנן שתי אפשרויות - האחת היא שלמשל הגובה של שניהם הוא 165, או לחילופין הגובה של אחד 164 ושל השני 166 או 163 ו- 167, ואז כניסה של שני תלמידים בגובה של 163 ו- 189 לא תשפיע על החציון. אך במידה והגובה של התלמידים ה- 25 וה- 26 הוא 162 ו- 168, הרי שכניסה של תלמיד בגובה 163 כן תשפיע על החציון והוא יהיה 165.5 (הממוצע של 163 ו- 168). לאור זאת שיש אפשרות שהחציון לא ישתנה או שהחציון יגדל, בהתאם לגובה של התלמיד ה- 25, הרי שהתשובה צריכה להיות שאין מספיק נתונים על מנת לענות על השאלה ויש לקבל גם את תשובה ד'.