תלמידים יקרים!
מספר ימים לאחר כל מועד בחינה של רשות ניירות ערך, הבחינה עולה לאתר שלהם - למאגר בחינות הרשות.
בשלב הראשון הבחינה עולה בלי התשובות, ואנחנו נפרסם בעמוד זה את הבחינה עם התשובות שאנחנו חושבים שיתקבלו.
לאחר פרסום הציונים מעלה הרשות לאותו אתר את הבחינות שוב - רק הפעם עם דף סופי שבו התשובות הרשמיות שהתקבלו.
בשלב זה נוכל לפרסם כאן אם אנחנו חושבים שיש מקום לערעור, ובמידה וכן, נציע נוסח וגם נסביר על התהליך.
הנחיות לתהליך הגשת הערעור ודגשים חשובים ניתן למצוא בקישור זה - חשוב לקרוא בעיון!
בהצלחה!
מועדי א'
כלכלה (27/02/2025) - לחצו להורדת הבחינה
לדעתנו יש מקום לשתי שאלות לערעור.
חשוב להדגיש שעל אף שאנו ממליצים לערער, אין זה אומר שהערעור בהכרח יתקבל - אין באמת דרך לקבוע מה הסיכוי של ערעור להתקבל או לא.
מסיבה זו, ומאחר וסביר שהתשובות לערעורים יתקבלו רק לאחר מועדי ב', אנו ממליצים לא להסתמך על הערעור ולהתכונן למועד ב' בכל מקרה.
את הערעור יכול להגיש רק מי שנכשל בבחינה, הנוסח המובא להלן הינו נוסח שעליו אנו ממליצים ומאשרים להשתמש בו בערעור.
לכל שאלה נפתח קבוצת וואטסאפ על מנת שתוכלו להתארגן וכך נבחן אחד יגיש את הערעור וכל מי שהערעור רלוונטי לו יוכל להשתתף בעלות.
בהצלחה!
המלצה לערעור – שאלה 12 (לפי גרסת המאסטר)
הערעור מיועד רק למי שטעה בשאלה וסימן תשובה א' (לפי גרסת המאסטר).
קישור להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ: https://chat.whatsapp.com/GYkhKRCPjtA4G6nf2jdxpB
שלום רב. אבקש לערער על שאלה זו בטענה כי תשובה א' הינה תשובה נכונה.
תמצית הנתונים מתארת עליית מחירים בעיקר בגלל התייקרות התשומות, במקביל לעליה בגירעון התקציבי.
אתייחס לפתרון המוצע והשפעתו בנפרד על שני הסעיפים.
העלאת מיסים וקיצוץ בתמיכות באופן חד משמעי יגדילו את הכנסות הממשלה ממיסים, ובהינתן גובה מסוים של הוצאה ציבורית, הרי שגירעון התקציבי יקטן בהכרח.
מנגד, ירידה בהכנסה הפנויה של משקי הבית תוביל לירידה בביקוש לצריכה הפרטית, מה שימתן כל פער אינפלציוני שהיה וגרם לעליית מחירים.
עודף ביקוש הוא מצב בו הכמות המבוקשת עולה על הכמות המוצעת, ומצב זה מביא לעליית מחירים. צמצום עודף ביקוש יכול להגיע מהגדלת ההיצע או מהקטנת הביקוש.
אין ויכוח על כך שלא עליית ביקושים הביאה לעליית המחירים, אך עדיין אין זה אומר שהקטנת הביקושים לא תמתן או תעצור את עליית המחירים. כפי שחווינו ביציאה מהקורונה, הפגיעה שנוצרה בשרשראות האספקה גרמה להיצע נמוך ועליית מחירים. על מנת למתן את האינפלציה, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית, כדי לצמצם ביקושים, וזה אכן הביא להתמתנות בקצב עליית המחירים. למדינה ולבנק המרכזי כלים יותר זמינים להתערבות בצד הביקוש מאשר בצד ההיצע, ולכן בדרך זו הם נוקטים. אז תהיה הסיבה אשר תהיה שגרמה לעליית המחירים, אם תרצה הממשלה למתן את עליית המחירים, תאלץ לעשות זאת דרך צד הביקוש. נכון שלדרך המתוארת בשאלה יהיה מחיר של פגיעה בפעילות הכלכלית, אך אם מטרת העל בטווח המיידי היא לעצור את עליית המחירים, אז זה המחיר שיש לשלם.
את תשובה ב' פסלתי מכיוון שעל פי התיאוריות הכלכליות עליות מחירים כן נגרמות בשל מצבים בהם הכמות המבוקשת עולה על הכמות המוצעת, קרי - עודפי ביקוש. עודפי ביקוש יכולים להיווצר הן מעליה בביקושים והן מירידה בהיצע, אך שני האירועים יביאו לעודפי ביקוש ולעליית מחירים.
לאור זאת, בחרתי בתשובה א' כתשובה נכונה. אודה לבדיקתכם.
המלצה לערעור – שאלה 20 (לפי גרסת המאסטר)
הערעור מיועד רק למי שטעה בשאלה וסימן תשובה ד' (לפי גרסת המאסטר).
קישור להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ: https://chat.whatsapp.com/EMCBUNTxaul8dJwixXDlLM
שלום רב.
ברצוני לערער על שאלה זו בבקשה לקבל את תשובה ד' כתשובה נכונה.
בכל שינוי המתואר, עלינו להניח כי זה השינוי היחיד שקרה ולתאר את השפעתו על המשק.
בתשובה ד' נאמר כי פירמות מחליטות שלא לחלק רווחים, כלומר, עלינו להניח כעת שהחיסכון העסקי גדל ולבחון את השפעת האירוע על המשק.
עליה בחיסכון העסקי מקטינה את ההכנסה הפנויה של הפרטים (שכן הדיבידנדים המחולקים מהווים חלק ממנה). מאחר ועל פי הנחיות הבחינה הצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה, הרי שירידה בהכנסה הפנויה תביא לירידה בצריכה הפרטית. השלב הבא בתהליך יהיה ירידה ברמת הביקוש המצרפי ובעקבות זאת ירידה בתוצר. מאחר ועל פי הנחיות הבחינה הביקוש לכסף תלוי ברמת התוצר הלאומי, הרי שירידה בתוצר תביא לירידה בביקוש לכסף ולירידה בריבית שיווי המשקל. מאחר ועל פי הנחיות הבחינה ההשקעה תלויה בשער הריבית, הרי שהירידה בריבית תביא לעליה בהשקעה הנקייה במשק.
לאור התהליך האמור, ההיגד לפיו אי חלוקת רווחים על ידי הפירמות תוביל לעליה בהשקעה המקומית הנקייה במשק, הינו היגד נכון.
כמובן שגם היגד ג' נכון, והתהליך לפיו ירידה בצריכה הפרטית יוביל לעליה בחסכון האישי, אך איני יודע כיצד למדוד מבין שני היגדים נכונים מי מהם נכון יותר, ולכן בחרתי בתשובה ד'.
תודה.
חשבונאות (03/03/2025) - לחצו להורדת הבחינה
שימו לב! הגרסה של חשבונאות שהרשות מפרסמת היא גרסת 'מאטסר' שבה התשובה הנכונה היא תמיד א'.
לצערנו לא נמצאו שאלות לערעור בבחינה זו.
מימון וסטטיסטיקה (06/03/2025) - לחצו להורדת הבחינה
לדעתנו יש מקום לערעור על שאלה אחת בלבד.
חשוב להדגיש שעל אף שאנו ממליצים לערער, אין זה אומר שהערעור בהכרח יתקבל - אין באמת דרך לקבוע מה הסיכוי של ערעור להתקבל או לא.
מסיבה זו, ומאחר וסביר שהתשובות לערעורים יתקבלו רק לאחר מועדי ב', אנו ממליצים לא להסתמך על הערעור ולהתכונן למועד ב' בכל מקרה.
את הערעור יכול להגיש רק מי שנכשל בבחינה, הנוסח המובא להלן הינו נוסח שעליו אנו ממליצים ומאשרים להשתמש בו בערעור.
בנוסף, נפתח קבוצת וואטסאפ על מנת שתוכלו להתארגן וכך נבחן אחד יגיש את הערעור וכל מי שהערעור רלוונטי לו יוכל להשתתף בעלות.
המלצה לערעור – שאלה 17 (לפי גרסת המאסטר)
הערעור מיועד רק למי שטעה בשאלה וסימן תשובה ב' (לפי גרסת המאסטר).
קישור להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ: https://chat.whatsapp.com/EmZg6xRHFK7JABOCz7fI3s
שלום רב. בשאלה זו התקבלה תשובה ג', כלומר טענות 3 ו- 4 נכונות.
אין חולק על כך שטענה 3 נכונה, אך אבקש לטעון כי טענה 4 אינה נכונה ואסביר מדוע סברתי כך.
לאורך בחינות העבר במימון, החל משנת 2016 (אז החלו הבחינות להתפרסם) הופיעו שתי שאלות בנושא רגרסיה ליניארית בהן היה עלינו להציב ערך משתנה X ולמצוא ערך משתנה Y ותמיד התוצאה תוארה במונחי 'תוחלת' או 'צפי'.
למשל בבחינה ממועד קיץ 2017, שאלה 3 על מציל הבריכה האגדי 'לוליק פוץ', בה נדרש הנבחן למצוא 'מה צפוי להיות משקלו של יוסי...' או שאלה 9 ממועד א של חורף 2024, בה הטענה השניה היא ש'ככל שמספר שעות הלימוד עולה, תוחלת הציון הסופי תרד'.
אם כך, מובן כי על הנבחן להבין שהתוצאות המתקבלות מהרגרסיה אינן חד משמעיות ומהוות צפי בלבד, או תוחלת. לכן, טענה שלפיה עבור ערך X שנציב ברגרסיה, ערך ה- Y שיתקבל הוא חד משמעי, אינה יכולה להיות טענה נכונה.
איננו יודעים מה יהיה ממוצע שעות העבודה של משפחה עם שישה ילדים, אך אנו יכולים לחזות כי בתוחלת, ממוצע שעות העבודה יהיה 300, אך בטענה האמורה לא הייתה התייחסות לכך שמדובר בתוחלת, תחזית או צפי.
אוסיף ואדגיש כי אמנם כתוב בטענה כי 'ממוצע' שעות העבודה החודשי יהיה 300, אך הממוצע הוא חלק מהמשתנה עצמו – שכן בתחילת השאלה הוגדר כי המשתנה Y הוא מספר שעות העבודה החודשי הממוצע.
אדגיש רק שבמהלך בחינה
מקווה שהצלחתי להביע את טיעוני ואת הסיבה בגינה פסלתי את טענה IV ובחרתי בתשובה ב' כנכונה.
אתיקה (10/03/2025) - לחצו להורדת הבחינה
לצערנו לא נמצאו שאלות לערעור בבחינה זו.
דגשים בנושא ערעורים:
1. ניתן להגיש ערעור עד 30 יום מפרסום הציונים.
2. מספרי השאלות והתשובות הינם לפי גרסת המאסטר (זהו גם המספור לפיו יש להגיש את הערעור).
3. רק נבחן שנכשל יכול להגיש ערעור על שאלה שבה טעה.
4. אם הערעור מתקבל, הוא תקף גם למי שלא הגיש את הערעור.
5. אם הערעור הוא לקבלת תשובה נוספת, הרי שהוא רלוונטי רק למי שסימן את אותה תשובה.
6. דגשים נוספים והנחיות לאופן הגשת הערעור בקישור זה.
7. לכל ערעור מצורף קישור לקבוצת וואטאפ לטובת ריכוז כל מי שרלוונטי לאותה שאלה, על מנת לחלוק בעלות הערעור.