תלמידי מכללת אורין שפלטר, שלום רב.
לאחר הבחינות, במידה ואנו רואים מקום לכך, נעלה המלצות לערעור על שאלות שהופיעו בבחינות.
נוהל הגשת ערעור ודגשים:
- ניתן להגיש ערעור תוך 30 יום מיום פרסום הציונים.
- המכללה אינה מגישה ערעורים, אלא רק ממליצה!
- רק תלמיד שניגש לבחינה ונכשל יכול להגיש ערעור.
- רק תלמיד שטעה בשאלה יכול להגיש ערעור על אותה שאלה.
- ניתן להגיש בו זמנית ערעור על מספר שאלות.
- עלות ערעור היא כעלות בחינה.
- התשובות לערעור מתקבלות לרוב כשלושה שבועות מהיום האחרון להגשת הערעורים, שהוא 30 יום מפרסום הבחינה.
- התשובה ניתנת למי שהגיש את הערעור.
- במידה והערעור מתקבל, הסכום ששולם יושב והנקודות ינתנו לכל מי שטעה באותה שאלה - גם אם לא הגיש את הערעור.
- במידה והערעור נדחה... הכסף לא יושב ולא ניתן יהיה לערער בשנית.
- קבלת ערעור תקפה לכל הטועים באותה שאלה (גם אם לא הגישו ערעור)! לכן אנו ממליצים להתארגן בקבוצות, כך שאחד יגיש וכולם יתחלקו בכסף.
מה אתם צריכים לעשות?
1. עברו על ההמלצות שלנו לערעור (המספור של כל שאלה הוא כפי שהיא מופיעה בגרסה המתפרסמת על ידי הרשות.
2. הורידו את טופס הבחינה שלכם וגליון התשובות מהאיזור האישי שבאתר מח 10
3. הורידו את הבחינה המפורסמת על ידי הרשות עם התשובות שהתקבלו (בעמוד האחרון של הבחינה) ממאגר בחינות הרשות
4. בידקו האם אכן טעיתם בשאלה עליה המלצנו לערעור. במידה והערעור הוא על קבלת תשובה נוספת בשאלה, בידקו האם סימנתם את התשובה הרלוונטית לערעור.
5. שלמו את האגרה על הערעור דרך טופס פ003
6. לאחר ביצוע התשלום, ניתן להזין את תוכן הערעור על גבי הטופס המקוון, אך יש שם הגבלה לכמות התוכן. לחילופין, לאחר ביצוע התשלום ניתן גם להגיש את תוכן הערעור דרך אתר מח 10, באיזור האישי, תחת לשונית בקשות וטפסים, 'בקשה לערעור'.
7. תוכלו להעתיק לתוכן הערעור את ההמלצה שלנו כפי שהיא, או לשנות כרצונכם. הערעורים נכתבים בלשון זכר מטעמי נוחות.
בהצלחה!
מקצועית א'
להצטרפות לקבוצת וואטסאפ https://chat.whatsapp.com/DejLTfkI81yLQ4qf8UVKPD
ערעור שאלה 1 (לפי גרסת המאסטר)
ברצוני לערער על השאלה העוסקת ב- SPAC.
בשאלה זו התקבלה התשובה: 'בכל מקרה בו רוכשי יחידות ה- SPAC בהנפקה היו זכאים לשמור את ה- WARRANTS על החברה הממוזגת, גם אם קיבלו את השקעתם בחזרה - יש באפשרותם להשיג רווח ללא סיכון.'
אסביר מדוע פסלתי תשובה זו.
למשקיע ב- SPAC יש שתי דרכים 'לצאת מההשקעה', הראשונה היא למכור את המניה במסגרת המסחר בהתאם למחיר השוק, שיכול לעלות ולרדת, והשנייה היא בעת פרסום תנאי המיזוג האפשרות ל redemption, כלומר קבלת כספי ההשקעה. בכל אחד מהמקרים אין הבטחה שהמשקיע יקבל את מלוא השקעתו, שכן ייתכן כי עלויות הנפקה גבוהות מהריבית שנצברה (אם נצברה), כך שכבר קיים סיכוי ליצירת הפסד, גם אם מזערי. לכך נוסיף את מרכיב הזמן, שהרי הכסף ששכב ב- SPAC יכול היה באותה תקופה להניב תשואה באפיקים אלטרנטיביים, ביניהם אפיקים חסרי סיכון בהם אמנם הריבית נמוכה מאוד אך עדיין עשויה להיות חיובית.
העובדה כי המשקיע נשאר עם כתב האופציה למרות שויתר על המניה לא מבטיחה רווח מאחר ולרוב מחיר המימוש בכתב האופציה גבוה ממחיר המניה בהנפקה, כך שעל מנת שכתב האופציה יכנס לתוך הכסף, על המניה לעלות והדבר אינו מובטח משתי סיבות – ראשית לא בטוח שיתבצע מיזוג, ושנית ניסיון העבר מראה שרוב החברות שהונפקו בדרך זו הציגו תשואות שליליות לפחות בחצי השנה הראשונה שלאחר המיזוג, כך שסיכוי גבוה שמימוש כתב האופציה לא יהיה על הפרק.
מצב של רווח חסר סיכון דורש שבכל תרחיש יווצר למשקיע רווח ומכאן שהוא 'חסר סיכון'. במקרה המתואר בהחלט יכול להיווצר מצב בו המשקיע מפסיד (זמן וכסף). מספיקה דוגמה לפיה המשקיע לפי מחיר מניה של 10$ וקיבל כתב אופציה כשבהמשך התברר שלא נמצאה חברת מטרה, ויקבל חזרה פחות מ- 10$ שהשקיע, כשכתב האופציה כבר חסר ערך. כיצד ניתן לקרוא להשקעה המקורית 'חסרת סיכון'?
אמנם הסיכון כאן נמוך מאוד, אך הוא קיים, ובוודאי שלא ניתן לקבוע שיהיה חסר סיכון 'בכל מקרה'.
אמנם התשובה שבחרתי, שמשקיעי ה- PIPE רשאים לחזור מהתחייבויות ההשקעה שלהם לאחר פרסום פרטי המיזוג, אינה מושלמת, אך היא מקבלת חיזוק ממקרה המיזוג שתוכנן לחברת eToro, ועקב דחייה עלתה אפשרות לשינוי התנאים של משקיעי ה- PIPE. נכון שזהו מקרה קיצון בו חברת המטרה לא עמדה בחלקה בהסכם, אך בהיעדר תשובה נכונה יותר בעיני, בחרתי בזו.
(מוזמנים לתת הסבר חלופי לתשובה אחרת בה בחרתם)
ערעור שאלה 7 (לפי גרסת המאסטר)
ברצוני לערער על השאלה העוסקת בחברות אשראי חוץ בנקאי.
בשאלה זו התקבלה התשובה: 'הענף הצליח להשיג בדרך כלל תשואה דו ספרתית על ההון העצמי, תשואה גבוהה יותר מזו שמשיגים הבנקים המסחריים.'
מהשוואה שערכתי בין 16 חברות ציבוריות העוסקות במתן אשראי חוץ בנקאי לבין חמשת הבנקים הגדולים, נמצא כי חברות האשראי החוץ בנקאי הציגו תשואה על ההון ממוצעת של 4.4% בשנת 2020 לעומת 6.7% שהציגו בממוצע חמשת הבנקים הגדולים, ועל פי דוחות רבעון 3 לשנת 2021 תשואה ממוצעת על ההון בחברות אשראי חוץ בנקאי עמדה על 16.9% לעומת 13.4% שהציגו חמשת הבנקים הגדולים מתחילת שנת 2021.
השנתיים האחרונות אמורות לייצג את מה שרלוונטי היום – וכפי שניתן לראות, התשואה על ההון בשנת 2020 הייתה דווקא גבוהה יותר בבנקים, וגם בשנת 2021 ההפרש אינו כזה מהותי שאוכל בלב שלם לבחור בתשובה האמורה. אוסיף ואומר שדרישת הבוחן מהנבחן הממוצע להכיר את היסטוריית התשואות של כל הענפים הקיימים בשוק בהשוואה לענפים אחרים נראית מעט קשוחה.
התלבטתי רבות בשאלה זו ולבסוף בחרתי בתשובה שהענף מתמחה בעיקר בהלוואות לטווח קצר ולכן הסיכון בו גבוה מאד. תשובה זו לא מושלמת, שכן אכן מדובר בהלוואות לטווח קצר ובינוני, אך זו לא הסיבה לכך שהסיכון בו גבוה (אלא מאפייני הלווים), אך בהעדר תשובה נכונה יותר, בחרתי בזו.
(מוזמנים לתת הסבר חלופי לתשובה אחרת בה בחרתם)
שאלה 21 (לפי גרסת המאסטר)
ברצוני לערער על השאלה בה יש לבחור את התנאי שבו שווי B&S של אופציה על ת"א 35 יהיה גדול יותר.
התשובה שהתקבלה היא ש'כל התשובות האחרות שגויות', ואילו לטעמי יש תשובה נכונה בין המוצעות. אסביר.
לצורך חישוב שווי תיאורטי של אופציה, לפי מודל B&S, יש צורך במחיר המניה, מחיר המימוש, הזמן לפקיעה, הריבית ותנודתיות המניה המוגדרת כפרמטר קבוע (Known constant variable).
אחת הטענות כלפי המודל היא שהוא אינו מושלם מכיוון שאינו מתייחס לדרך בה מושגת אותה סטיית תקן אותה יש להציב בנוסחה ולכן ישנם מאמרים שונים המציגים גישות שונות ובינהן האפשרות להציב סטיית תקן היסטורית.
תמיכה לשימוש בסטיית תקן היסטורית לצורך חישוב שווי תיאורטי של האופציה ניתן למצוא במערך התרחישים לבדיקת ביטחונות, בו 44 תרחישים מחושבים לפי שווי בלאק ושולס, כאשר סטיית התקן הבסיסית לחישוב הינה סטיית התקן ההיסטורית (כך גם כתוב בראש הטור הרלוונטי בטבלת הפרמטרים המופיעה באתר הבורסה.
קישור: https://info.tase.co.il/Heb/marketdata/derivativesmarket/Pages/Derivatives.aspx?Action=993&SubAction=4&Type=99).
על פי הנוסחה שבמודל, ככל שסטיית התקן גבוהה יותר, יתקבל שווי תיאורטי גבוה יותר הן עבור אופציית CALL והן עבור אופציית PUT.
משום כך, בחרתי בתשובה 'ככל שסטיית התקן ההיסטורית של שינויים במדד ת"א 35 גבוהה יותר', כמובן בהנחה שאם לכך התייחסו בתשובה הרי שזוהי סטיית התקן שהוצבה בנוסחה על מנת להעריך את השווי התיאורטי של האופציה.
לאור זאת אבקש לבחון קבלת התשובה האמורה כנכונה.
כלכלה
ערעור שאלה 6: (התקבלה תשובה ד' ומטרת הערעור היא לקבל גם את תשובה א' כנכונה)
בשאלה בה נתונים צירופי X ו- Y על גבי עקומת התמורה, עולה כי תשובה א' נכונה, ואסביר.
בנקודה C חישוב העלות האלטרנטיבית הממוצעת לייצור X היא: (80-60)/60=0.333
חישוב העלות האלטרנטיבית השולית לייצור Y בנקודה B:
אתחיל בכך שאת העלות האלטרנטיבית השולית בכל נקודה לא באמת ניתן לחשב באופן מדויק מנתוני השאלה מכיוון שנתון בשאלה שהעלות השולית תחושב לגבי היחידה האחרונה ולא לפי כל היחידות האחרונות על גבי קטע מסוים בין שתי נקודות. לכן, אגב, כל תשובה שבה ניתן מספר ספציפי לעלות השולית, נפסלה מבחינתי). על כן, התבססתי על הכלל שבו בעקומה קמורה, בכל נקודה העלות השולית גבוהה מהעלות הממוצעת (שכן הממוצע מתחשב גם ביחידות הקודמות שיוצרו בעלות נמוכה יותר).
אם כך, בנקודה B העלות האלטרנטיבית הממוצעת לייצור Y היא: (110-40)/70=1
מכאן ניתן להסיק שאם העלות האלטרנטיבית הממוצעת לייצור Y בנקודה B הינה 1, הרי שהעלות השולית לייצור Y בנקודה B גבוהה מ- 1.
לסיכום, העלות האלטרנטיבית הממוצעת לייצור X בנקודה C היא 0.333 והיא בהכרח קטנה מהעלות השולית לייצור Y בנקודה B שגבוהה מ- 1.
ערעור שאלה 11: (התקבלה תשובה ג' ובערעור נטען שהיא לא נכונה, ולכן אף טענה אינה נכונה)
ברצוני לערער על השאלה בה הממשלה המירה מענקים (תשלומי העברה) בשכר עבודה השווה בגודלו למענקים.
למעשה מדובר בהגדלת הצריכה הציבורית ובמקביל הגדלת המסים נטו באותו סכום. לשם הנוחות, נניח שהתוספת היא בגובה 100 ושהנטייה השולית לצרוך היא 0.8.
הגידול במיסים נטו יביא לירידה ראשונית של 80 בצריכה הפרטית, ובמקביל לעליה של 100 בצריכה הציבורית, הגודל האוטונומי של הביקוש המצרפי יעלה ב- 20.
תחת ההנחיות לבחינה יש להניח כי אם לא נאמר אחרת הביקוש להשקעה נקייה תלוי בשער הריבית בלבד, ולכן הנטייה השולית להשקיע היא 0, מכאן שהנטייה השולית להוציא היא 0.8 והמכפיל יהיה 5. המשמעות היא שהתוצר הלאומי בשיווי משקל יגדל ב- 100.
תחת ההנחיות לבחינה יש להניח כי אם לא נאמר אחרת הביקוש לכסף תלוי ברמת התוצר הלאומי ובשער הריבית, ולכן העלייה בתוצר תביא לעלייה בביקוש לכסף, עלייה בריבית ובעקבותיה ירידה בהשקעה הנקייה במשק (שתלויה בריבית בלבד).
הירידה בהשקעה במשק תביא לירידה "קלה" בגודל האוטונומי של הביקוש המצרפי, כך שלבסוף התוצר גדל, אך בפחות מ- 100.
בשלב זה ניגש לתשובות המוצעות:
- "בשימושים המקומיים (צריכה פרטית, צריכה ציבורית, השקעה מקומית נקייה) לא יהיה כל שינוי" – אינה נכונה מכיוון שהצריכה הפרטית קטנה (עקב ירידה בהכנסה הפנויה שכן המיסים נטו עלו ב- 100 ואילו התוצר גדל בפחות מ- 100), הצריכה הציבורית גדלה וההשקעה קטנה (עקב עלייה בריבית).
- "מאחר שהאנשים הזכאים לחל"ת היו ממשיכים לקבל את אותם סכומי כסף שקיבלו קודם לכן, לא יהיה כל שינוי בתוצר הלאומי." – אינה נכונה מכיוון שהתוצר הלאומי גדל.
- "הצריכה הציבורית הייתה גדלה וכתוצאה מכך, התוצר הלאומי היה גדל. החיסכון של הממשלה, החיסכון של משקי הבית והחיסכון של המשק לא היו משתנים." – זו התשובה שהתקבלה על ידי הרשות אך היא אינה נכונה מכיוון שהחיסכון של משקי הבית קטן (עקב ירידה בהכנסה הפנויה), וכמובן שהחיסכון של המשק גם הוא קטן מכיוון שבמשק סגור הוא שווה להשקעה הנקייה במשק, והרי ההשקעה קטנה עקב עליה בריבית.
- "החיסכון של הממשלה היה קטן, החיסכון של משקי הבית היה גדל, החיסכון של המשק לא היה משתנה." – אינה נכונה מכיוון שהחיסכון של הממשלה לא השתנה (העלייה בצריכה הציבורית זהה לעלייה במיסים נטו), החסכון של משקי הבית קטן, וכך גם החיסכון של המשק.
- "ההכנסה הפנויה הייתה גדלה, ולפיכך הייתה גדלה הצריכה הפרטית. הצריכה הציבורית לא הייתה משתנה ולכן התוצר הלאומי היה גדל." אינה נכונה מכיוון שההכנסה הפנויה קטנה, כפי שהוסבר קודם.
לפיכך, אין מבין חמש התשובות תשובה נכונה, וגם לא נכונה ביותר – כולן אינן נכונות, על פי הנחיות מפורשות של הבוחן בתחילת הבחינה.
חשבונאות
ערעור שאלה 7: (התשובה שהתקבלה ב'. טענתנו שגם תשובה ה' צריכה להתקבל)
בשאלה זו מתוארת הנפקת איגרת חוב בסך 64,000 ₪ ע.נ. לארבע שנים בתמורה נטו בסך של 56,000 ₪. (לאחר הוצאות הנפקה בסך 4,000 ₪). איגרות החוב אינן נושאות ריבית והקרן נפרעת בארבעה תשלומים שנתיים שווים.
הוצאות מימון של איגרות חוב מורכבות משני רכיבים: 1. ריבית 2. הפחתת ניכיון/פרמיה.
איגרות החוב המתוארות בשאלה הונפקו בניכיון ואינן נושאות ריבית, מכאן שהוצאות המימון מורכבות מהפחתת הניכיון בלבד.
השאלה הייתה על הוצאות הריבית (ולא על הוצאות מימון) ובמקרה זה הן 0 ולכן סימנתי את תשובה ה': "החברה לא תכיר בהוצאות ריבית בגין איגרות החוב, שכן אלה אינן נושאות ריבית שנתית".
אני בהחלט מבין מדוע בחישוב הוצאות המימון, מקבלת התשובה שבין 1,500 ל- 1,799, אך אסביר מדוע מלכתחילה לא ראיתי צורך בחישוב זה והנחתי שבהוצאות ריבית אין הכוונה להוצאות מימון.
ניתן לראות בספרות המקצועית את ההפרדה של הוצאות המימון לשני הרכיבים בדוגמאות שונות, כאשר הוצאות הריבית והפחתת הניכיון/פרמיה מופיעות בשתי עמודות נפרדות ובעמודה נוספת מופיעות הוצאות המימון שהן סכום שני הרכיבים יחד.
ספרות מקצועית:
1. פרופ' גילה בניסטי "חשבונאות פיננסית" פלס בע"מ, חלק ב' עמ' 489
2. פרופ' יוסי אהרוני "יסודות החשבונאות ודיווח כספי" האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב' עמ' 347
נוסף על כך, כחלק מההכנה לבחינה, פתרתי מבחנים משנים קודמות ובשני מבחנים שונים, המינוח בו השתמשתם לתיאור כלל ההוצאות על איגרות החוב היה "הוצאות מימון" (ולא "הוצאות ריבית"):
1. מועד חורף 2020, שאלה 20 (על פי גרסת מאסטר שפורסמה) טענה ראשונה: "מרכיב הוצאות המימון בגין איגרות החוב יפחת משנה לשנה".
2. מועד קיץ 2019 שאלה 19 טענה מספר 1: "כל הוצאות המימון בגין איגרות חוב סדרה 1 יוצגו, בהכרח, כריבית ששולמה בדוח על תזרימי המזומנים"
אילו בתשובות היו מופיעים רק סכומים, היה ניתן להבין את כוונת המחבר, בלית ברירה, שהכוונה היא להוצאות המימון, אך נוכחות תשובה שהחברה לא תכיר בהוצאות ריבית מכיוון שאינן נושאות ריבית, מתיישבת עם עולם המונחים המוכר מבחינות קודמות.
לסיכום, מכיוון שבמבחנים משנים קודמות, השתמשתם בניסוח של "הוצאות מימון" לתיאור של הוצאות הריבית והפחתת הניכיון יחד, וכן גם הספרות המקצועית תומכת בנושא, אבקש לקבל גם את תשובה ה' כנכונה. אזכיר שבניגוד לנהוג באקדמיה, לא נמצא מרצה או מתרגל מטעם הבוחן שאליו ניתן להפנות שאלות בזמן אמת כדי להבין את כוונתו ומכאן שאיני רואה בתשובה זו טעות, אלא הבדל בפרשנות המונח ביני לבין מחבר השאלה – הבדל שלא יכולתי להיות מודע אליו, על אחת כמה וכמה נוכח התשובה שבחרתי.
תודה.
מימון
לצערנו לא נמצאה שאלה לערעור.
אתיקה
ערעור שאלה 8: (התשובה שהתקבלה ג'. טענתנו שגם תשובה ה' צריכה להתקבל)
שלום רב.
ברצוני לערער על שאלה ##: לפי חוק הייעוץ, איזה מן ההיגדים הבאים הוא הנכון ביותר בהתייחס לאיסור ההעדפה?
לטעמי, יש לקבל את התשובה לפיה: "מנהל תיקים לא יעדיף להשקיע את כספי לקוחותיו בנכסים פיננסיים שמהם נהנה מנהל התיקים מעמלה גבוהה יותר"
הסבר: סעיף 11 (א) לחוק הייעוץ קובע כי: בעל רשיון יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף עניניו האישיים או עניניו של אחר על פני טובת לקוחותיו, ולא יעדיף ענינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר.
מכאן, שפעולתו של מנהל התיקים, לקבלת עמלה גבוהה יותר, עומדת בניגוד לחובת האמון. קבלת עמלה גבוהה יותר אינה אמורה להוות שיקול, עת הטיפול בלקוח. מסיבה זו בחרתי בתשובה האמורה.
מקצועית ב'
טרם התקבלו ציונים.
שימו לב! מאחר והבחינה פתוחה, הערעור אישי ובתשלום לכותב הערעור, בין אם התקבל או לא.
לפרטים נוספים ניתן לפנות במייל adi@osfinance.co.il
בהצלחה!
מכללת אורין שפלטר - השכלה פיננסית.